#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 1 בכמה פודים קרקעות ומנין?	קרקעות נפדים בעשרה, י' כהנים כתובים פרשה חד לגופי שיהיה כהן והשאר אין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות שהתשע האחרים אפ' ישראלים, מתקיף לה רב הונא בריה דרב נתן אימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים קשיא.	סנהדרין טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 2 'ואדם כיוצא בהם' (כקרקע לגבי פדיון) אדם מי קדוש? ומנין שהוא כיוצא בהן?	אמר ר' אבהו באומר דמי עלי ודינו ששמים אותו כעבד, ועבד הוקש לקרקעות.	סנהדרין טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 3 בעי רבי אבין שיער העומד להגזז בכמה שמין אותו?	נחלקו גבי מקדיש עבדו לת&quot;ק אין מועלים אפ' בשערו דאינו כגזוז, רשב&quot;ג אומר מועלים בשערו דכגזוז דמי, וה&quot;ה שיחלקו גבי פדיונו בכמה האם כגזוז דמי או לא.</p><p dir='rtl'>גבי ענבים העומדות להבצר נחלקו ר&quot;מ אומר כבצורות דמין וחכמים אומרים אינן כבצורות, ואין זה דומה לשיער שבזה יתכן ור&quot;מ מודה דהשיער משביח כל זמן שהוא מחובר מה שאין כן בגפנים שהם מכחישים כל זמן שמחוברים.	סנהדרין טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 4 'הרובע והנרבע בעשרים ושלושה' מנין?	רובע נקבה - דכתיב &quot;והרגת את האשה ואת הבהמה&quot; הוקשה מיתת הבהמה למיתת האדם.</p><p dir='rtl'>רובע זכר - כתיב &quot;כל שכב עם בהמה מות יומת&quot; אם אינו ענין לשוכב תנהו לנשכב ואפקיה רחמנא בלשון שוכב לאקישו לשוכב מה שוכב בכ&quot;ג אף נשכב בכ&quot;ג.	סנהדרין טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו. 5 'שור הנסקל בכ&quot;ג' מנין (ומנין שאין בעליו במיתה)?	דכתיב &quot;השור יסקל וגם בעליו יומת&quot;, הוקש למיתת הבעלים בכ&quot;ג.</p><p dir='rtl'>אין לומר שפסוק זה בא לחייב את בעליו במיתה, (למסקנא) דכתיב &quot;מות יומת המכה רוצח הוא&quot; על רציחתו אתה הורגו ואי אתה הורגו על רציחת שורו.	סנהדרין טו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו: 1 שור סיני מיתתו בכמה ומנין?	תני רמי בר יחזקאל &quot;אם בהמה אם איש לא יחיה&quot; מה איש בעשרים ושלשה אף בהמה בעשרים ושלשה.	סנהדרין טו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו: 2 הארי והזאב וכד' מיתתן בכמה (ומה הדין אם לא הרגו) ומה דין הנחש?	הארי והזאב שהרגו - לת&quot;ק ור&quot;ע מיתתן בכ&quot;ג, ר&quot;א אומר כל קודם להרגן זכה, לר&quot;ל דוקא המיתו אבל לא המיתו לא, דיש להם תרבות ויש להם בעלים וההורגם זכה לשמים אבל בעור לא זכה דנעשו כמו שנגמר דינם ואסורים בהנאה, ר&quot;י אמר אפ' לא הרגו, דסבר אין להם תרבות ואין להם בעלים וההורגן זכה כפשוטו בעורם.</p><p dir='rtl'>נחש - לת&quot;ק דינו כאריה וזאב וכד' ולר&quot;ע נחש כל הקודם להרגו זכה.	סנהדרין טו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו: 3 'אין דנים לא את השבט.. אלא בב&quot;ד של ע&quot;א' במאי עסקינן (3) ומנין?	רב מתנה אמר הכי בנשיא שבט שחטא וכתיב &quot;כל הדבר הגדול יביאו אליך&quot; דבריו של גדול, </p><p dir='rtl'>עולא אמר ר&quot;א בבאין על עסקי נחלות, וכתחילתה של ארץ ישראל, וקשה עליו דאם כן יצטרכו גם קלפי, אורים ותומים וכל ישראל.</p><p dir='rtl'>רבינא אמר שבט שהודח, ואף דלכו&quot;ע אין עושים עיר הנידחת אם זה שבט שלם, היינו שאין ממיתים אותם כרבים בסייף אלא כיחידים, מיהו ע&quot;א בעינן כדכתיב &quot;והוצאת את האיש ההוא או את האשה אל שעריך&quot; איש ואשה אתה מוציא לשעריך ולא את כל העיר וכן לא את כל השבט.	סנהדרין טו:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	טו: 4 כמה אנשים יהיו בעיר שיעשו בהם דין עיר הנדחת?</p><p dir='rtl'>ומה הדין ביותר מכאן?	רבי יאשיה אומר מעשרה ועד מאה ור' יונתן אומר ממאה ועד רובו של שבט.</p><p dir='rtl'>יותר מכאן אמר רבינא אף שדנים אותם כיחידים בעינן ב&quot;ד של ע&quot;א, ולכאורה רב מתנה ועולא אמר ר&quot;א חולקים.	סנהדרין טו:		
